מצוינות בעולם תחרותי, כזה שמשתנה בקצב מסחרר, עולם עתיר גירויים, מציף לא מעט והרבה מבלבל.
לפעמים התחושה היא כמו לשוט בים סוער כשהקול הפנימי קצת מתערער….
אז מהי מצוינות?
בייחוד על רקע זכיית נשים מופלאות ומאוד מוערכות על ידי, משמעות המילה מתחדדת יותר.
כי מה הוביל אותן לשם? בטח לא הפרס כשלעצמו.
הובילה אותן דרך מאוד ברורה. דרך שלא מתערערת ונעלמת גם על רקע שפע השינויים, והגירויים, וההצפה.

כמנהלת, אני משתדלת לאפשר לבנות הצוות שלי את מרחב ההתפתחות האישית והייחודית של כל אחת.
נכון, זהו אתגר למקום עבודה שמאפייניו הינם עבודת צוות עם שאיפה ומטרה ללכידות וגיבוש.
את הפתרון לכך אני רואה ברגש של כל אחת מאתנו.
הארגון שלנו עשיר בנשים מצוינות, כאלה שפועלות מתוך מוטיבציה ואמונה אמיתית בחשיבות העשייה שלהן.

אך כדי להגיע למצוינות, אני כמנהלת, בדקתי עם עצמי מה מעורר בי להט ומוטיבציה לעשייה?
מה אני אוהבת? ממה אני נהנית? בדקתי מאידך, מה מפריע לי מאוד? דרך זה הגדרתי מהם הגבולות והערכים על פיהם אני פועלת ואותם הצוות שלי מקבל ממני במודע או ללא מילים.

ערכים כמו – איכות טיפול חינוכית, הקשבה, חום, ידע, חשיבה חיובית, עזרה לאחר ועוד, הם הערכים שמהווים תמרורים בדרך למצוינות שלי ושל המעון שלי.

את התהליך המקביל עשיתי ועושה עדיין עם כל אחת מצוות המעון. איך?
שיחות אישיות, ישיבות צוות כיתתיות ומעוניות בהן אני מציינת את הייחודיות של זו או אחרת, לצד האיכות והייחודיות של הקבוצה.

הדרך למצויינות מתחילה קודם כל מהרצון שלי לעשות הכי טוב שאני יכולה. בשאיפה שלי לתת את השירות הכי טוב שניתן, ובאמונה שאין דבר שהוא קשה אלא יש מאתגר.
כי את ה'למה לא' קל מאוד למצוא, יש ממנו בשפע.. אך מתוך ה'למה כן', נוצרים צמיחה, עשייה ומצוינות.

אז בתוך ים המשימות, ורעשי הרקע, בואו ניקח רגע של התכנסות, והקשבה לאינטואיציה הפנימית הזאת שיש בכל אחת מאתנו, ונרגיש מה מפעיל אותה, מה מכעיס אותה, מה מעורר בה התלהבות?
ונכניס את המסרים האלה בשיח היומיומי שלנו, במפגשי הצוות. נדאג לעקביות ובהירות.

כי כולנו מצויינות.