שמי רחל ואני מנהלת מעון ויצו השייטת בנס ציונה.

הרבה פעמים שואלים אותי למה את "עפה" על המעון שלך? מה הוא לא מעון כמו כל המעונות? אכן, המעון הוא מעון כמו כל המעונות אבל הוא שלי והייחוד שלו הוא בכך שהצוות שנמצא בו ואני, מאמינים שהילדים הם שותפים שלנו. הם מסוגלים, חכמים, וההתנהגות שלהם ממוקדת מטרה. אם אנחנו נבין מה מטרת ההתנהגות של הילד, נוכל לתת לו מענה שיספק וירגיע אותו. כשאני אומרת שהילד הוא שותף שלי, אני אומרת שאני מאמינה בו וביכולות שלו, שהוא אהוב, רצוי ומיוחד.

מחד, הסביבה החינוכית מזמנת פינות מגוונות ועשירות כמו פינת הבובה, פינת הספר, פינת הקוביות ועוד. תיבות המשחקים נגישות לילדים, לוחות התוכן נמצאים בגובה עיניי הילדים ומלאות בתכנים חינוכיים לפי נושאים. מאידך, יש גבולות וחוקים במעון, לא זורקים משחקים, ניתן להוציא תיבת משחקים ולאחר מכן להחזיר למקום ולקחת תיבת אחרת, מותר להסתכל על לוחות התוכן ואף בחלקם להשתמש ולכן יש לוח מיון שבו הילדים משחקים. ובנוסף יש פעילות עם לוחות אישיים בהם הילדים מניחים תמונות לפי נושאים.

כשאני מביטה על הכיתות במעון דרך החלון בדלת הכניסה בכיתת התינוקות, הפעוטות והגנון, התחושה שלי היא שאני נמצאת במעבדה, מעבדת החיים של הקטנים. כל כיתה מותאמת לגיל הילדים, וכך גם הספרים. לעיתים נראה ילדים מדפדפים באופן עצמאי וישנם ספרים שרק המטפלת יכולה לספר מהם. אלה הם חלק מהחוקים ומהבחירה במעון.

בשעות הבוקר והצהריים הילדים אוכלים באופן עצמאי ומי שזקוק לעזרה יקבל אותה באהבה על ידי המטפלת שנמצאת איתם בארוחה.

תמיד מדובר בתהליך ולכן בתחילת השנה התמונה קצת שונה, אך אילו לא הייתה התמונה שונה זה לא היה תהליך אלא כפייה. אנחנו לא כופים את רצוננו במעון, אנחנו משתפים ברצון ובכוונה ומתאימים את המעון לצרכי הילדים.

לסיום: כששואלים אותי, מה את רוצה בשביל הילדים האלה? שנה אחר שנה אני עונה שכאשר יסיימו את המעון יצאו ממנו עם שק עמוס ביכולות, באמונה בעצמם ובאחרים, באהבה, אמפטיה וכבוד לאחר. אכן אני מאמינה שאנחנו מצליחות במטרה שהצבנו לעצמנו – לגדל ילדים בוחרים, עצמאיים ובטוחים בעצמם ובעולם וזאת בעזרת גירויים מותאמים, משחק וחוויה.