מצב משפחתי: רווקה.

התפקיד שלי: אני מטפלת בכיתת גנון בדניה, ברחובות.  

כמה שנים אני עובדת כאן: אני עובדת בויצו משנת 1980, וכשפתחו את מעון דניה, בשנת 1985, עברתי לעבוד בו.

איך הגעתי לעבודה הזו: חברה המליצה לי.

מה הדבר שהכי מזוהה איתי: אני שומרת עבודות יצירה.

הדבר הראשון שאני עושה בבוקר כשאני מגיעה למעון: בודקת את הכיתה ומחכה בשמחה לילדים.

מה אני הכי אוהבת לעשות במהלך יום העבודה: לשבת עם קבוצת ילדים קטנה וללמדם על נושאים שונים.

הדבר הכי מקסים שאמרו לי ושקשור לעבודה שלי: שאני אחת בדורי וכמה חבל שאין כעוד כמוני.

הטיפ הכי טוב שאני יכולה לחלוק מניסיוני: להיות קשובה ופתוחה לשינויים.

למה אני אוהבת את העבודה שלי: נעים לעבוד עם צוות חדש ובכל פעם להתמודד עם האתגר הלימודי.

מה הכי מספק אותי בעבודה: הילדים, החום והאהבה.

במה אני מאמינה: בחום, בסבלנות ובאהבה – אלה המפתחות להצלחה אצל הילד.

מהו הדבר הכי חשוב שלמדתי במהלך העבודה שלי: שחינוך אינו קסם, אך יש בו המון קסם, ושכל שלב שונה ומצריך הבנה משלו.

מה אני מאחלת לעצמי: בריאות, ולהמשיך לחנך דורות נוספים.

דבר המנהלת: תמי היא אשת מקצוע ייחודית ומופלאה, עם נתינה אינסופית. המעון הוא ביתה השני ורואים זאת. תרומתה חורגת מגבולות העבודה: היא אישה מעצימה.