מצב משפחתי: אני נשואה למוני, אמא לשני בנים ולבת, ויש לי שתי נכדות מתוקות.

מה התפקיד שלי: מבשלת.

התחלתי לעבוד בויצו: בשנת 2013.

איך הגעתי להיות מבשלת: סברינה חברתי, שהיא מטפלת באחד המעונות של ויצו, הציעה לי את התפקיד.

איזה מאכל הכי מזוהה איתי: בבית: עלי גפן ממולאים, קישואים ממולאים ועוף ממולא; במעון: תבשילי בשר – מוקפץ, קלופס, קציצות.

מהי המומחיות שלי: דברי מאפה – לחמניות, פוקאצ'ות, עוגות, סמבוסק, פיצות ואף פשטידות.

למי אני הכי אוהבת לבשל: למשפחה שלי. וגם לילדים בגן, כמובן.

מה אני הכי אוהבת לבשל: כל מה שקשור בבשר ומאפים.

הטיפ המנצח שלי לבישול או לאפייה: בישול חייב לבוא מהלב ומהרצון שייהנו מהאוכל ומהאפייה, וכמובן שהצלחות יישארו ריקות.

הדבר הראשון שאני עושה בבוקר כשאני מגיעה למעון: מברכת את ההורים הראשונים שמגיעים בברכת בוקר טוב, ונכנסת מיד למטבח ומתחילה בהכנת ארוחת הבוקר.

למה אני אוהבת את העבודה שלי: הצוות נותן לי תחושת שייכות ומשפחה. אני מרגישה פה בבית. חוצמזה המנהלת נעזרת בי באופן קבוע בהכנת יומני עבודה של הבנות, וככה יוצא שלזמן קצר אני לא רק בתפקיד המבשלת. בנוסף, אני עוזרת בכיתת התינוקות בשעת האכלה ואם יש צורך בשאר הכיתות בשעות אחר הצהריים.

מה הכי מספק אותי בעבודה: הבישול והאפייה, וגם העזרה בשאר הדברים במעון.

במה אני מאמינה: אני מאמינה שהעבודה שלי במעון חשובה ושהמטבח הוא לב המעון – אוכלים, משתפים, צוחקים.  

הדבר הכי מקסים שאמרו לי ושקשור לעבודה: בבוקר, כשנכנסים למעון, מציינים בקול כמה הריחות נעימים, מגרים את התיאבון וגורמים לרצות לאכול; הצוות משבח אותי על המאפים ועל המרקים הסמיכים; והמנהלת אומרת לי "מזל שהגעת למעון שלנו".

מהו הדבר הכי חשוב שלמדתי במהלך העבודה שלי: שלהיות חלק מקבוצה זה אומר שצריך לפעמים לוותר, להתגמש, להעלים עין, ועדיין והכי חשוב – לדעת לעמוד על הזכויות שלי. וגם: לקבל הכל בלב רחב ולהמשיך הלאה.

מה אני מאחלת לעצמי: שאהיה בריאה ושיהיה לי כוח לעבוד עד הפנסיה במעון הזה. ושכל האהובים שלי ירגישו טוב ושתהייה להם בריאות שלמה.

ומה אומרת המנהלת?
דיאנה היא חלק ממשפחת ויצו השייטת ודמות אהובה ומשמעותית במעון. בזכותה המעון תמיד אפוף ריחות נעימים שיוצרים אווירה חמה ומקבלת. הילדים אוהבים את התבשילים שלה וברור לעין שאם במקרה היא נעדרת – הילדים אוכלים פחות טוב.