שלכן, דר' נעמי מורנו

שאלה של תקשורת

שלום לכולן,

אז איך לא ידעתי ולמה לא אמרתם? שאלה זו הופנתה אלי במפגש עם מחנכות – מטפלות באחד המעונות שלנו. השאלה התייחסה, כפי שניתן לשער, להשתלמות שהוצעה לכלל המטפלות והרישום אליה כבר הסתיים.

כמי שעובדת בויצו העולמית כ-17 שנה ומתוכם למעלה מ-11 שנה מנהלת את האגף לגיל הרך בארגון, שמעתי את השאלה הזו  בצורות שונות פעמים לא מעטות. במהלך השנים ניסינו בדרכים שנות להגיע לכלל הצוותים במסגרות שלנו ברחבי הארץ- מפגשים, ביקורים, פורומים, קבוצות מיקוד, השתלמוית ארציות וערוצי שרשור מידע שונים. ובכל זאת, המשיכה שאלת זמינות ואיכות התקשורת בין כולנו להטריד אותי.

בשנה שעברה, התחלנו בתוכנית מפגשים חדשה "קפה עם מנהלת האגף" – מפגשים שלי עם קבוצות של צוותים מהמעונות המתקיימות במטה ויצו בתל אביב. מפגשים אלה איפשרו היכרות בילתי אמצעית עם נשים מעניינות, מחוייבות ומסורות לעבודתן, הבליטו את העושר של הניסיון המשותף – בכל פעם היו בחדר בו התכנסנו מאות שנות ניסיון משותפות של כולנו. כל כך הרבה מה ללמוד זו מזו ולשתף…

ומה שרואים מכאן לא רואים משם. כך הלך והתחדד שהניסיון, התובנות, הידע והחוויות שנצטברות באזור אחד בארץ לא בהכרח מועברים לאזור אחר. גם מה שנראה לנו במטה כחשוב ומובן, לא בהכרח נתפס כמתאים על ידי מי שהיומיום שלה ממוקד בנושאים ובהתמודדויות אחרות.

ואכן, האגף לגיל הרך מכיל בתוכו עולם שלם של אתגרים חברתיים, חינוכיים וטיפוליים. אנו מפעילים קרוב ל-180 מעונות ברחבי הארץ, בחלקם מעונות רב תכליתיים למשפחות ולילדים בסיכון. אנו מפעילים תוכניות לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במעונות, בצד מגוון גדול של תוכניות העשרה וטיפול. במפגשים השונים  למדתי שלא כולכן מכירות את מגוון השירותים שלנו בקהילה –  את המרכזים לגיל הרך, את התוכניות להורים, את קו היעוץ להורים ואת מרכזי ההדרכה שלנו. שלא כולן שמעו על המסגרות החוץ ביתיות שהאגף מפעיל, עבור ילדים שלצערנו זקוקים לכך.

אנו מצויות בתקופה מורכבת של שקיפות וחשיפה תקשורתית רבה, תקופה של שינויים במודעות המקצועית והציבורית לחשיבות הגיל הרך (עייני ערך "מחאת העגלות"), אך עדיין ללא מענים מספקים. זאת, בצד דרישות הולכות וגוברות מכולנו. לכן, היום יותר מתמיד, חשוב כי התהליכים והמעשים יהיו מוכרים ונגישים.

בהתאם לכך, הלכה והתחדדה גם התפיסה כי עלינו לייצר מרחב משותף בו יעלה  מידע מגוון, על ידי כותבות שונות מביניכן. בדרך זו תתאפשר הדגשה שוטפת של המטרות וההתמודדויות, תתאפשר שותפות בידע והעלאת רעיונות.

מגזין משלנו ברשת, המוצג כאן לפניכן, הוא המרחב המשותף שלנו.

הקביעה כי "המדיום הוא המסר" (מרשל מקלוהן) נראית כיום רלוונטית מתמיד. אני סבורה שיש בשימוש במדיום/באמצעי זה של מגזין אינטרנטי הזדמנות חדשה ונוספת עבור כולנו. עבורכן עובדות יקרות ועבור הילדים וההורים שעבורם מכוונים מאמצינו.

לפיכך, אתן מוזמנות לכתוב, להעלות הצעות, לשתף, לקרוא מבעוד מועד על תוכניות ולשתף באלה שאתן יזמתן. בצד השונות האישית, ולעיתים בין מעונות ופרויקטים במקומות שונים בארץ, עדיין רב המשותף על המפריד.

כבר בשלב זה העלנו לאתר חומרים לא מעטים, אך זו רק תמונת ההתחלה. אתן מוזמנות להציע משלכן.

מצפה בסקרנות לקרוא את שתכתבו. כל מה שיכתב כאן הוא תיעוד הסיפור שלנו. "משלנו".

שלכן,
נעמי