מצב משפחתי: נשואה ואמא לשני בנים גדולים אחרי צבא, אחד מהם נשוי טרי.

אני מטפלת בקבוצת גיל: אני אחראית בכיתת תינוקות.

כמה שנים אני עובדת כאן: כבר 16 שנה אני עובדת במכון ויצמן – בהתחלה עבדתי במעון עוד כשהיה קטן, בבית פרטי עם שתי כיתות קטנות. ואז הוקם במקומו מעון סיים, וכשעברתי לכאן קודמתי להיות אחראית בכיתת תינוקות.

איך הגעתי לעבודה הזו: במקצועי הקודם הייתי מנהלת חשבונות, עבדתי בזה בקווקז. כשהגעתי לארץ לא קיבלו אותי לעבודה בתחום בגלל הקושי בעברית וחוסר הניסיון בניהול חשבונות בארץ. כשנאלצתי לחשוב מה אני הכי אוהבת לעשות, מיד הבנתי שזה קשור לילדים: התחלתי לעבוד בגן פרטי במזכרת בתיה והתאהבתי במקצוע.

מה הדבר שהכי מזוהה איתי: יצירתיות ותיאטרליות בהמחשת סיפורים.

הדבר הראשון שאני עושה בבוקר כשאני מגיעה למעון: כשאני מגיעה אני מסדרת את הכיתה ומכינה אותה לקראת הילדים.

מה אני הכי אוהבת לעשות במהלך יום העבודה: אני מאוד אוהבת לשיר ולשלב תנועה בהתאם למילות השיר.

הדבר הכי מקסים שאמרו לי וקשור לעבודה שלי: הורים אמרו לי שהם מרגישים בכיתה שלנו כמו בבית.

הטיפ הכי טוב שאני יכולה לחלוק מניסיוני: לברך את ההורים ב"בוקר טוב" עם חיוך. גם מי שנכנס בלי חיוך או מוטרד, יחייך אחרי זה.

למה אני אוהבת את העבודה שלי: אני אוהבת את הילדים, הם נותנים לי כוחות להתמודד עם הכל ולהתגבר. כשאני מוטרדת, אני מחבקת ילד וזה ממלא אותי.

מה הכי מספק אותי בעבודה: לקדם את הילדים ולראות תוצאות: כל מחיאת כף, חיקוי, וככל שהילד הופך לעצמאי ופתוח בכיתה – זה הסיפוק האמיתי.

במה אני מאמינה: אני מאמינה שאנחנו מאוד משמעותיות לילדים, ומשפיעות מאוד על תחושת הביטחון, המסוגלות והתפיסה של הילד את עצמו.

מה הדבר הכי חשוב שלמדתי במהלך העבודה שלי: שלכל דבר שאני עושה יש משמעות, שחשוב להבין את הסיבות למה שקורה ולדעת להתנהל נכון.

מה אני מאחלת לעצמי: להמשיך לעבוד, להגשים עוד מיליון רעיונות שיש לי בראש, למשך שנים רבות, בבריאות טובה ובהנאה גדולה.