קפה עם מנהלת האגף
מנהלת האגף, דר' נעמי מורנו
במסגרת מפגשי "קפה עם מנהלת האגף", התארחו במטה ויצו בתל אביב נציגות ממעונות ירושלים וסביבתה. במהלך המפגש עם המבשלות, המחנכות – מטפלות, העובדת הסוציאלית והמנהלות שליוו את המפגש, דיברנו, הקשבנו, והתרגשנו, והכל במטרה להעמיק את ההיכרות ואת הקשר.
אני מודה לכל אחת ואחת על שיתוף הפעולה, ועל שאפשרתן למפגש להיות מכבד ומרגש. התרשמתי מאוד מכן ומהמחויבות שלכן לעשייה המשותפת לכולנו.
נעמי
למפגשים האחרונים
חברה מביאה חברה
- 2018 -
נותרו עוד
המפגש התשיעי יצא לדרך / מעונות ירושלים וסביבתה
ד"ר נעמי מורנו: "ברוכות הבאות למטה שלנו בויצו. הזמנתי אתכן כדי שנכיר: לויצו יש היסטוריה ומורשת עשירה, וגם חזון לעתיד וכיווני פעולה, שכל אחת מכן היא חלק ממנו. לנו במטה חשוב להכיר אתכן ולשמוע מכן – העובדות במעונות. וחשוב לי לומר לכן שאנחנו מעריכים מאוד את העבודה הקשה שלכן. אתן החזית שלנו, במפגשים היומיומיים במעונות, עם הילדים ועם הוריהם".
המפקחת חנה אברהם: "המעונות שלנו באזור ירושלים הם כמו משפחה, שדואגת לכל אחד שהוא חלק ממנה. עברנו משברים, התמודדנו איתם, ואנחנו ממשיכות לשאוב כוחות ולצמוח מהעשייה היומיומית".
והעובדות, מה הן משתפות?
• "אני אמא לשלושה ילדים, אחד מהם סטודנט בבצלאל, ואני רוצה לשתף מעבודתי: כל יום אני יושבת עם קבוצה של אנשים קטנים ומתוקים, שנושאים אליי מבט וסופגים כל מילה שלי. מבחינתי, זה רגע מכונן ומלא אחריות ואני כל הזמן זוכרת ומזכירה לעצמי שיש לי קהל, ושהם חשובים לי ושאני חשובה להם; הם באחריותי והם יהפכו לבוגרים עם חוויות וזיכרונות מויצו וממני. אני מאמינה ביכולות שלהם ואני מאמינה שהשמים הם רק שמים ושאנחנו קובעות את הגבול!".
• "אני עובדת סוציאלית במעון רב-תכליתי, וזה מוזר. גם אחרי 15 שנה, התפקיד עדיין מרגיש על התפר – בין חינוכי לטיפולי. אני עובדת עם אוכלוסייה לא קלה, הורים שלא תמיד מטפלים הכי טוב בילדים שלהם. בזכות הצוות של המעון הטיפול וההדרכה יכולים להיות טובים, בגלל עבודת הצוות, עם מסירות ונתינה מתוך בחירה מרגשת. אני רוצה לשתף, מהפן האישי, שהפכתי להיות אמא תוך כדי עבודה בויצו. כששתי הבנות שלי נולדו, היה לי ברור שהן יתחנכו במעונות של ויצו. אני זוכרת שפעם מטפלת אחת אמרה לי 'אנחנו פה לא רק בשביל הילדים, אלא גם בשביל ההורים'. ואני מודה – זה ממש ככה! ממרחק השנים אני יכולה לומר שאני יכולה לראות את השינויים שיש בארגון, את כמות ההכשרות שנותנים לצוותים, את הלימודים האקדמיים שהמטפלות מקבלות. ואני גאה להיות חלק מכל זה".
כבר 35 שנה אני עובדת בויצו. בכל פעם כשמגיעים ילדים של ילדים שלמדו אצלי – אני מאוד מתרגשת
• "אני עובדת במעון כבר תשע שנים. במקור אני מטפלת, אבל עכשיו אני עובדת במטבח. אני מכירה את כל הילדים במעון, וגם את ההורים: הילדים בודקים מה אני מבשלת, ולהורים אני מסבירה על מתכונית. חוצמזה, אני משמשת משפחת אומנה לילדה".
• "זו השנה הראשונה שלי בויצו. אני ערבייה, ואני לומדת במסלול לגיל הרך במכללת דוד ילין. אני עובדת בכיתה טובה ואני מקבלת הרבה תמיכה ממנהלת המעון ומהצוות".
• "אני עובדת בויצו כבר תשע שנים. בתחילה בפעוטון ובגנון, ועכשיו בכיתת תינוקות. אז גם הבנתי שטעות לומר שילדים קטנים לא מבינים כלום. זה אנחנו שלא מבינים אותם… יש לנו בכיתה כל מיני חוגים, וגם פעילות משותפת עם ההורים – בחנוכה למשל הכנו יחד חנוכיות. בנוסף, וביוזמתה של המנהלת, הפעלנו אחת לשבועיים חוג 'השף הצעיר'".
• "אני אמא לחמישה ילדים, סבתא לארבעה נכדים, וכבר 16 שנה אני עובדת בויצו. עבדתי עם כל הגילים: למדתי לסיווג 1, עבדתי בגנון וחיכיתי הרבה שנים לעבוד עם תינוקות. המנהלת במעון הייתה מטפלת במעון אחר, למדה לתואר ראשון ולתואר שני, וכעת היא איתנו. כמו אמא של כולנו".
• "הגעתי לויצו כמחליפה, והנה אני עובדת כבר עשר שנים. עבדתי עם כל קבוצות הגיל ועכשיו אני בגנון, ולא רוצה לעזוב! למדתי לסיווג 1 ובהכשרה למובילות כיתה".
• "כבר 35 שנה אני עובדת בויצו. בכל פעם כשמגיעים ילדים של ילדים שלמדו אצלי – אני מאוד מתרגשת".
• "אני עובדת בויצו כבר שבע שנים, במעון ייחודי – רב-תכליתי ומשלב חרדים וחילונים. המעון שלנו עבר כל מיני תהפוכות והיינו גם תקופה ללא מנהלת. אבל תמיד הייתה לנו המפקחת שייעצה ועזרה לנו, והודות לה ובזכות האמונה של צוות המעון – אנחנו פורחים היום ומצליחים להתמודד גם עם קשיים של כיתה מעורבת (גנון ופעוטון)".
• "לפני 13 שנה, הייתי בת שירות במעון שלנו – רב-תכליתי לחילונים ולחרדים. ידעתי שאם רק יקבלו אותי לעבוד כמטפלת – מיד אחזור לויצו, כי למדתי שהמקום הזה מכיל ומחבק – הורים, ילדים וגם אותנו, המטפלות. במעון שלנו שמים דגש על הקשר עם ההורים, ובכיתת הגנון שלי שמים דגש על מתן חופש לילד לבחור".
• עשרים שנה אני עובדת – 19 מתוכן בכיתות גן וגנון, והשנה, לראשונה, אני עם תינוקות. בהתחלה הייתי בשוק, אבל עכשיו אני מאושרת ונוצר ביני לבין הקטנים קשר מיוחד. ויש לי גם עצה – לתת למטפלות להתנסות בכמה שיותר כיתות גיל".
• "כואב לי שאני פורשת השנה. המעון הוא הבית השני שלי, ועל אף שהוא נמצא בשכונה לא פשוטה – יש לו ביקוש גבוה וזה הודות לצוות ולמנהלת שלנו. אז הנה אני גם אומרת לכולכן תודה…".
• "אני מנהלת המעון שהמטפלת פורשת ממנו השנה, ואני רוצה לספר לכן איזו חונכת נהדרת היא הייתה לעובדות חדשות! אני רוצה גם לספר על עובדת שלא יכלה להגיע היום ואני אספר את סיפורה ואדבר בשמה: מדובר בבחורה חרדית, אמא לשלושה ועוד אחד בדרך, שעובדת איתנו כמטפלת מזה שש שנים. היא רצתה ללמוד ולהתפתח – השלימה את תעודת הבגרות ועכשיו היא עומדת להתחיל את לימודי התואר הראשון. מבחינתנו, היא עתודה של ויצו. היא מצדה, ביקשה לשבח את המערכת. חוצמזה, במעון שלנו יש גם ילדים ממשפחות אתיופיות, וגם מטפלות אתיופיות חדורות רצון עז להתקדם ולהצליח.
"אני חייבת לציין שהמפקחת ואני היינו קולגות והתחלנו את דרכנו יחד. היום יש בינינו שיתוף פעולה מצוין ומבחינתי זה עידן חדש לעבודה עם המפקחות, ולכן זה המקום לפרגן לרחל דולב, שתמיד נענית לבקשות המנהלות אליה, וגם לך נעמי תודה: דרך מפקחת המעון אפשר להרגיש את עומק העבודה שלך".
• "הנה הסיפור שלי: עבדתי כמטפלת במעון. יצאתי לחופשת לידה. כשרציתי לחזור, המשרה היחידה הפנויה הייתה של שוטפת כלים. כמובן שחזרתי. בהמשך שובצתי כמטפלת, וכשנפתח קורס עתודה ניהולי – נבחרתי מתוך 80 בנות שהגישו מועמדות. כל שלב שעברתי והתקדמתי – התרגשתי! אחרי שסיימתי את הקורס, הובלתי פרויקט והייתי שותפה לכתיבת ערכת התנועה, הובלתי גם את פרויקט 'שעת סיפור', ואז נפתחה בפניי משרת ניהול. וככה אני מתנהלת בתוך הארגון – עברתי במגוון מעונות, ואני יודעת שתמיד היו לי אפשרויות להתבלט, וגם לכן: העבודה שלכן מוערכת מאוד, אל תוותרו ותזכרו שגם אתן יכולות".
דברי סיכום:
לאורה לדזברסקי, המפקחת הארצית, הודתה למשתתפות שהגיעו, "על האנרגיות שלכן ועל העבודה המדהימה שאתן עושות. אתן מעצבות את דור העתיד של הילדים שלנו".
התרשמתי מהחיבור שלכן למפקחת והתחושה שלי היא שמדובר בצוות נהדר, של קבוצת עבודה גדולה ומכילה, מפרגנת וכנה
חנה אברהם, המפקחת האזורית: "שמעתי מקולגות שמפגש 'קפה עם מנהלת האגף' הוא יום מרגש. אז התרגשתי לפני, ועכשיו אני מרגישה שהלב שלי מתפוצץ מרוב גאווה: שמעתי עד כמה אכפת לכן מהעבודה עם הילדים, כמה אתן מפרגנות למנהלות שלכן, כמה כבוד יש לכן לעבודה. אני מאמינה בכן ואני סומכת עליכן. מבחינתי – אתן מנהיגות ואני מודה לכן!
"אני רוצה להודות גם לך, נעמי: את מובילה אותנו ואת הרשת ביד רמה ובחדשנות, אני מניעה לפעילות בנועם ובמקצועיות. התחושה שלי היא, שאת קשובה אלינו ומחוברות לשטח – החל בתנאי עבודה למטפלות, וכלה בפיתוח פרויקטים חדשים. בכל נושא שפניתי אלייך – תמיד נעניתי וקיבלתי תגובה".
דר' נעמי מורנו: "חוויתי איתכן היום חוויה משמעותית. כל מפגש כזה מאפשר לי לשמוע אתכן – את ההתלבטויות, את החיבור שלכן לעבודה, את חדוות העשייה. אני מודה לכן על הפתיחות לשתף, וזה לא פשוט, לנוכח ההתרגשות. אבל זה חשוב היות שאתן מביאות איתכן רעיונות מהשטח ואנחנו לומדים מכן, כל הזמן. וזו הסיבה שמה שאתן אומרות כל כך חשוב לנו.
"התרשמתי מהחיבור שלכן למפקחת והתחושה שלי היא שמדובר בצוות נהדר, של קבוצת עבודה גדולה ומכילה, מפרגנת וכנה".
המשתתפות:
דר' נעמי מורנו, מנהלת האגף; לאורה לידזברסקי, המפקחת הארצית; רחל דולב, מנהלת יחידת תיאום ובקרה במטה האגף; ריקי מרקוס-זכאי, מנהלת מחלקת תוכניות במטה; חנה אברהם, המפקחת על המעונות, והמנהלות: שולה אליהו (מעון מקור חיים); שושן חדד (מעון רמת בית הכרם); אילנה נחמיה (מעון קריית מנחם). עוד הגיעו עובדות ממעונות הגבעה הצרפתית; גילה – המור; מקור חיים; נווה יעקב; קנאי הגליל; קריית היובל; קריית המנחם; רמת בית הכרם; מבשרת ציון (הארבל והלילך) וכן במעוז ציון.
תיעוד המפגש: ריקי מרקוס-זכאי
