אני ומשפחתי: נשואה, אם לחמישה וסבתא לשניים עשר.

התחלתי את עבודתי בויצו: בשנת 2000.

המאכל שהכי מזוהה איתי: הילדים יאמרו "קציפה" שאני מכינה להם מעדן מגבינה לבנה והצוות יאמר: פריקסה.  

הדבר הראשון שאני עושה בבוקר כשאני מגיעה למעון: פותחת את השער למעון, מדליקה אור ורדיו ומתחילה בהכנת ארוחת הבוקר.

מה אני הכי אוהבת בעבודה: לערוך את עגלת האוכל במגוון רחב ולהכניס את העגלות בבוקר לכיתות ולומר לכולם בוקר טוב. הפירגון מההורים בבוקר שרוצים להישאר ולטעום – אומר הכל!

הטיפ המנצח שלי לבישול או לאפייה: לבשל באהבה רבה וברוגע והכל יצא טעים.

הדבר הכי מקסים שהורים אמרו לי שקשור לעבודה שלי: "בא לי להישאר גם לארוחת צהריים" ואחרי המימונה שואלים מתי אני מכינה מופלטה.

מהו הדבר הכי חשוב שלמדתי במהלך העבודה שלי: שהמטבח הוא לב המעון, הכל עובר דרכו. במטבח חייב שתהיה ראיה מערכתית לגבי כל הנעשה במעון. אנו נותנות שירות גם להורים, גם לילדים, לצוות ולאורחים במעון.

מה אני מאחלת לעצמי: שתמיד אהיה בקו הבריאות ואשמח להגיע למעון כמו בכל יום.

המנהלת מספרת: מרסל מבשלת הממלאת תפקידים רבים במעון גם מעבר לעבודת הבישול, חמה ומסורה, מבשלת משכמה ומעלה, מטעמיה ידועים להורי המעון המבקשים מתכונים על בסיס יומיומי. בחג השבועות יש לנו מסורת – כל ילד מקבל ספר מתכונים ממטבח ויצו הנשיאים.