המשפחה שלי: נשואה ואם לארבע בנות, סבתא לנכדה.

התפקיד שלי: אני גננת בכיתת גנון (בוגרים).

התחלתי את עבודתי בויצו: ב-2014.  

הדבר הראשון שאני עושה בבוקר כשאני מגיעה למעון: אני נכנסת ללמטבח לברך בבוקר טוב את נוגה הטבחית היקרה ואת הבנות שנמצאות שם, אם יש לי מספר דקות נכנסת גם לשאר הכיתות לברך בבוקר טוב. וכמובן נכנסת לכיתתי ומברכת את בנות הצוות שלי. בסוף היום אני מודה לבנות שעבדו איתי חשוב לי לכבד אותן.

הדבר שהכי מזוהה איתי הוא: בעיקר הסבלנות לילדים והשקט הנפשי.

במסגרת תפקידי כמטפלת-מחנכת במעון אני אוהבת במיוחד: את המפגשים והיצירה בקבוצות הקטנות, שם אני הכי לומדת להכיר את הילדים.

הטיפ המנצח שלי בעבודה עם הילדים במעון: לזכור תמיד שמחר יום חדש גם אם עברנו יום מאתגר.

למה אני אוהבת את העבודה שלי:  אני עובדת עם ילדים מאז ילדותי, גם כשעבדתי בעבודות אחרות לבסוף חזרתי לילדים, שם יש את האמת הטהורה.

מה הכי מספק אותי בעבודה:  לדעת שהצלחתי להנחיל לילדים כישורי חיים, לילדים עם צרכים שונים לתת מענה אישי ולקדמם להצלחה.

דבר חשוב שלמדתי במהלך העבודה שלי: לא לוותר על שום ילד לעולם.

הדבר הכי מקסים שאמרו לי שקשור לעבודה שלי: ההורים אמרו לי לא אחת שאני "נכס" למקום. הילדים קוראים לי "אימא".

מה אני מאחלת לעצמי: כוח ובריאות להמשיך את העשייה.

המנהלת מספרת: רינה בהחלט "נכס" למעון במלוא מובן המילה. בתוך כל הנפש הצנועה מאד, השקט הנפשי גלום "אוצר" ענק של יידע מקצועיות ויכולת נתינה אין סופית. לצד יושרה וכבוד לזולת. הורים מעריכים ומוקירים את רינה היא משמשת להם מדריכה ואוזן קשבת. היא לב הילדים.