מצב משפחתי: אם עצמאית, עם ילד בן 18.

מה התפקיד שלי: מבשלת.

התחלתי את עבודתי בויצו: ב-2005 במעון מוטה גור.

איך הגעתי להיות מבשלת: אני מאוד אוהבת את המטבח, ואחרי שסיימתי בהצלחה לימודים בתדמור, מצאתי עבודה בויצו, כי זה הכי התאים כחד-הורית – גם לעבוד וגם לגדל לבד את הילד שלי. תוך כדי עבודה, המשכתי ללמוד, ואני שמחה ללמוד ולהעשיר את הידע שלי מתי שרק אפשר.

איזה מאכל הכי מזוהה איתי: כל מה שקשור לבשר, כי זה הכי מזכיר תבשילים של בית.

מהי המומחיות שלי: עוגיות תמרים, שכל מי שטועם אותן – מתמכר.

למי אני הכי אוהבת לבשל: לילדים, כמובן, כי הם תמיד אומרים את האמת לגבי טעים או לא טעים. חוצמזה, אם עגלות האוכל חוזרות ריקות – זה סימן שהצלחתי.

מה אני הכי אוהבת לבשל: הכל מהכל – דגים, בשר, עוגות.

הטיפ המנצח שלי לבישול: לבשל ולאפות מהלב ובאהבה גדולה, כי ככה האוכל יותר טעים.

הדבר הראשון שאני עושה בבוקר כשאני מגיעה למעון: עולה על בגדי עבודה ומתחילה בהכנות לארוחת הבוקר.

למה אני אוהבת את העבודה שלי: כי אני אוהבת את המטבח, ואת תגובות הילדים לאוכל, ואת הבקשות של ההורים למתכונים, ואת הצוות ואת האווירה במעון.

מה הכי מספק אותי בעבודה: שהילדים מחכים לעגלה שתיכנס בצהריים ושהם אוכלים את כל האוכל.

במה אני מאמינה: שאם הדברים נעשים מהלב ומאמונה שהתרומה שלי גדולה וחשובה – אז עשיתי את שלי.

הדבר הכי מקסים שאמרו לי ושקשור לעבודה שלי: כשאני נכנסת לכיתות והילדים צועקים לעברי "מזל האוכל שלך טעים"; שההורים מספרים שהילדים שלהם אוכלים רק את האוכל שלי ומבקשים מתכונים; הצוות אוכל כמעט כל מה שאני מכינה ומשבח את מעשה ידי – יש יותר מקסים מזה?!

מהו הדבר הכי חשוב שלמדתי במהלך העבודה שלי: למדתי כי שיתוף פעולה מניב תוצאות חיוביות ואווירה נעימה, ושתקשורת ישירה היא האופציה הכי טובה.

מה אני מאחלת לעצמי: שאמשיך להגיע למעון עם הכוחות והמוטיבציה שיש לי, שאמשיך להילחם על מה שמגיע לנו מבלי לפגוע בשגרת היום של הילדים, ושהמעון ימשיך להיות כמו בית.

ומה אומרת המנהלת?
מזל מבשלת יוצא מהכלל, מאורגנת, תמיד נותנת את הכל הלב ועושה באהבה – לילדים, לצוות ולארגון. בין השאר, היא מדריכה מבשלות חדשות, ואם צריך, ואפילו אם זה יום חופש – מזל תגיע! אני נהנית לעבוד איתה ומרגישה שיש לי שותפה מלאה לעשייה. חשוב לציין שלפני כמה שנים זכתה בתואר "מבשלת מצטיינת ארצית".