מצב משפחתי:  אמא לחמש בנות  וסבתא לשלושה נכדים ושניים נוספים בדרך…

מה התפקיד שלי: אחראית המטבח.

התחלתי את עבודתי בויצו: בשנת 2011, חמש שנים במעון זה ועוד שנה במעון גבעתיים.

איך הגעתי להיות מבשלת:  הפנו אותי מלשכת עבודה, מאחר והתעקשתי לעבוד בבישול לילדים.

איזה מאכל הכי מזוהה איתי: פוקצ'ות, אושפלו, פלווב. אני בוכרית והאוכל שלי טעים במיוחד.

מהי המומחיות שלי: האמת? הכול. אבל הכי אוהבת לאלתר סלטים טובים.

למי אני הכי אוהבת לבשל: לילדים. הסיפוק לקבל עגלות ריקות עושה לי את היום.

מה אני הכי אוהבת לבשל:  לילדים אני הכי אוהבת לבשל מאכלים חדשים, אז אני נכנסת לכיתות לראות איך הם אוכלים ולהתאים את התבשיל לפעם הבאה.

הטיפ המנצח שלי לבישול או לאפייה: לבשל באהבה, האחדות של כל הצוות.

הדבר הראשון שאני עושה בבוקר כשאני מגיעה למעון:  מדליקה דוד מים חמים, מסתכלת שוב בתפריט.

למה אני אוהבת את העבודה שלי:  זוהי עבודה עם סיפוק מידי. הילדים והצוות אוכלים נהנים ומביעים אהבה ותודות.

מה הכי מספק אותי בעבודה:  ההורים בבוקר מתעלפים מהריחות וישר נכנסים בהבטחה "אני בא לאכול צהריים היום" 🙂

במה אני מאמינה:  שכל אחד צריך להאמין בעצמו, ביושר שלו ולעשות את עבודתו בנאמנות.

הדבר הכי מקסים שאמרו לי ושקשור לעבודה שלי:  כל בוקר אומרים לי "איזה ריח, מה בישלת היום? אפשר את המתכון?"

 מהו הדבר הכי חשוב שלמדתי במהלך העבודה שלי:  שחשוב שיהיה רוגע במטבח ושיתוף פעולה גם בלי מילים.

מה אני מאחלת לעצמי:  לעמוד על הרגליים עד הפנסיה והמשיך לבשל לילדים.

ומה אומרת המנהלת: חנה אישה מאמינה, שכולה לב גדול. אוהבת את כל הצוות, ההורים הילדים. נותנת את עצמה בשלמות לעבודה. מגיעה עם חיוך כל בוקר. רואה במעון בית עבורה. לכן כל מה שקורה במעון עובר דרך המטבח. היא מהווה אוזן קשבת לכולם, האוכל שלה עטוף באהבה ומהווה הזנה לנפש וגוף כאחד.