המטה מדבר

נכדי בכורי בן השלוש וחצי ואני  חגגנו את היום הראשון לחופש הגדול ביס פלנט בבאר-שבע. כאשר היינו בדרכנו לרכב נשמעה אזעקה, מיד הרמתי אותו, הסברתי לו שיש אזעקה ואנחנו רצים למקום מוגן. שרתי לו: "שק קמח, שק קמח מזהב, כולם רצים, כולם רצים לחפש מקום מוגן".. לאחר 10 דקות המתנה, יצאנו שוב לכיוון הרכב והוא שאל: "מה אמרה המשטרה על האזעקה"? ואני החלטתי להשהות תגובה עד למציאת מענה הולם, שאינו מעורר פחד וחרדה. עניתי לו שהמשטרה בודקת מדוע היתה אזעקה. הוא חזר על שאלתו ואני חזרתי עוד פעם על תשובתי. בפעם השלישית עניתי שהמשטרה אכן בדקה למה היתה אזעקה והתשובה של השוטרים היא שנפלה רקטה בשטח פתוח והכל בסדר. הוא נרגע ונרדם את שנת הצהריים שלו.

הטיפים שלי למצב החירום שבו אנו נמצאים:

• שמירה על סדר יום קבוע המקנה בטחון והיכרות עם מהלכים צפויים כגון: שעות ארוחה סדירות, הרגלי ניקיון ושינה ועוד.
• ענו לשאלות הילד באופן ישיר ובמונחים שהילד מסוגל לקלוט ולהבין. הימנעו מאינפורמציה מיותר.
• הימנעו מחשיפה לתכנים בתקשורת ומראות קשים
• אל תנהלו שיח על המצב בנוכחות ילדים רכים
• הגיבו במגע, רוגע ובשלווה ככל שניתן גם כשהמצב קשה.
• תרגלו תרגילי נשימה דרך האף ונשיפה דרך הפה המסייעים במצבי דחק
• ניתן לתרגל ריצה, קפיצה ולהסביר את תגובות הגוף וקצב הלב – בדומה למה שקורה כאשר רצים לחפש מקום מוגן
• נסיגה בהתנהגות כגון מציצת אצבע, מוצץ, הרטבה ועוד, מקורה בחרדה, ולכן הימנעו מהערות כגון "אתה גדול וזה ולא יפה".
• קושי בשינה נובע הרבה פעמים מעיבוד רגעים וחוויות לא נעימות לכן חשוב ליצור אוירה סביב השינה, תנאים נוחים ולגלות גמישות, סבלנות והתמדה בקשר עם הפעוט.
• אנא אפשרו לילד להביע רגשות בדרך המתאימה לו: משחק, יצירה ועוד, תשקפו את שאתה מזהים ורואים – אל תחששו לשוחח רגשית "אני מרגישה שקשה לך….שאתה פוחד וכיו"ב.
• נסו לברר עם הילד מה עוזר כאשר הוא פוחד: למשל לנכד שלי עוזרים מטוסי העל של משחקי הדימיון.

תגובות שניתן לצפות אצל פעוטות בימים אלו:

• קושי להיפרד מההורים
• אכילה בלתי מותאמת
• בעיות בהרגלי ניקיון
• מיחושים גופניים
• תופעות כגון חזרה למצוץ אצבע
• קושי בריכוז, עוררות רגשית, פרצי בכי והתנהגות

שנדע רק ימים שקטים ורגועים