משולחנה של מפקחת

בכתבה באחד מערוצי הטלוויזיה על הנוער של היום ועל הירידה במספר המתנדבים לחיילות הקרביים ששודרה לאחרונה  רואיינו בני נוער בעלי יכולת, פוטנציאל ובריאות איתנה שעמדו גאים ואמרו ללא כל צל של היסוס כי הם בוחרים להתנדב לצבא בחיילות הסייבר- החיילות המתמחים בלימודי מחשב וטכנולוגיה, על פני התנדבות לחילות הקרביים.

הנערים  הסבירו את בחירתם באמירה כי השירות בחילות אלה יתרום להם בעתיד ובזכותו הם ירוויחו כסף רב. לצידם, נבוכים במקצת עמדו מספר נערים ובקול שקט וכמעט נבוך אמרו שהם בוחרים להתנדב לקרבי. נחמצתי מעט אל קירבי, עד שאחד מהם שאל בפשטות את חבריו: "אתם בוחרים רק בכסף ובתרומה עבור עצמכם, איפה הלתת מעצמכם? היכן הערכים שלכם, הציונות אהבת הארץ?!“.

מצאתי את עצמי מנהלת שיח פנימי עם הנער שבטלוויזיה: ״ טוב שיש עוד בני נוער כמותכם. אנשים אשר מונעים מערכים ומאכפתיות חברתית הם אנשים אשר לאורך כל חייהם יהיו רגישים גם לאחר, יהיו בעלי השפעה אחריות וגאווה על תרומתם למדינה״ .

מקווה שהוא שמע.

אז למה מצאתי לנכון לספר על זה דווקא במגזין של ויצו ?

כי הבנתי שאנו העוסקות בחינוך לגיל הרך, העובדות במעונות היום, אנו ״הקרביים״! אנחנו  נשים בעלות ערכים, אכפתיות, נתינה ואהבה, ולא אגזים אם אומר כי אנו אלה שתורמות מידי יום  לקידום ילדי מדינת ישראל.

מדי בוקר אנו מתעוררות השכם ויוצאות אל עבודה קשה וסיזיפית ולחוצה ומלחיצה ולא תמיד מתגמלת. מידי שנה אנו מחנכות אלפי פעוטות וילדים,  מדן ועד אילת, ילדי מעונות בערים, בקיבוצים, במקומות עבודה ובכל מקום. הטיפול האיכותי והחינוך שלנו מעצבים את האישיות ואת האנשים של מחר, החל מהגיל הרך.

מידי יום אנו באות מחדש עם כל ההתלהבות והחדווה והניסיון והמקצועיות,  מתוך אהבה ורצון טוב , לקדם את הילדים להעניק להם את כל צרכיהם, ומשתדלות לעשות זאת על הצד הטוב ביותר.

אנחנו המחנכות לגיל הרך, אלה שבחרו לתת ולקבל פחות, אנחנו אלה שבחרו בערכים ובתרומה חברתית לאומית, אנחנו ׳הקרביים׳.

אז אם תשמעו נער שמתלבט האם ללכת לחיילות הסייבר או לחיילות קרביים מסרו לו ״ שהכל חשוב, גם הסייבר,  אבל אני , אני בחרתי בחיילות הקרביים! ״

שלכן,
טלי פרץ, מפקחת על מעונות ויצו בגאווה, אזור הדרום, עוטף עזה והשפלה