משולחנה של מפקחת

מחנכות יקרות,

כרב וכמשגיח כשרות ברשת חברתית ציבורית תמיד עולה הדילמה עד כמה לשאת דברי תורה ועד כמה האוזניים השומעות מתעניינות בתכנים.

עם השנים אני רואה כי יותר ויותר עובדות פונות ומשתפות וצמאות להקשיב לסיפורי המעשה והחוכמה.

שהרי בכל סיפור יש משל ונמשל. יש מסר שמתייחס ליחסים שבין אדם לחברו ואתן שכל היום עובדות זו לצד זו שואבות כוח מהסיפורים ומפנימות את חשיבות שלום הבית ודרכי הנועם ביחסים הן בין הצוות לבין עצמו ובין הצוות להורים.

אנו נמצאים בסופה של שנה וכבר באופק עומדת בפתחנו שנה חדשה. וכל סיום הוא התחלה חדשה…..     

ימים אלו זה ימים לחשבון נפש לאומי ימי בין המצרים ותשעה באב שבו נחרב בית המקדש על שנאת חינם.  לא מדובר בשנאה של ממש אלא שלא נהגו בכבוד אחד כלפי השני, ברגישות ובעדינות הנדרשת לפי הסיטואציה. שמאי והלל היו שני בעלי תפקידים מכובדים בעם ישראל אך גם היה ביניהם מחלוקת עקרונית האם להיות יותר קפדן או יותר ליברל וחביב על הבריות.

מספרים על אותו גוי שבא להתגייר בא לשמאי ואמר לו רצוני להתגייר בזמן שאני עומד על רגל אחת. לקח שמאי את המקל ושלח אותו אחר כבוד החוצה.

מגיע אותו בחור להלל ואמר לו זאת. אמר לו הלל כל התורה על רגל אחת "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". כל השאר זה פרטים משלימים הייתכן שכך?? זה כל התורה ומסבירים שבגדול אדם שמבין קודם כל לליבו של חברו ומגלה רגישות לזולת ולמצוקתו ואף יודע לתת כבוד לכל אדם, רק הוא מסוגל באמת להבין וללמוד את התורה.

על זה נאמר המשפט "דרך ארץ קדמה לתורה" הילל כשמו כן הוא מלשון להלל לפרגן לתמוך לתת מילה טובה וחמה לשני כשצריך זה מהותו של האדם השלם. מנהלות ומטפלות יקרות במסירותכן הרבה אתן מגדלות את דור העתיד לאהבה  ולכבוד הדדי. אין ספק שהעבודה הקשה שלכן והאחריות הרובצת על כתפיכן קשה מנשוא אבל שכרה בצידה. אתן מגדלות את דור העתיד, כור היתוך של חינוך לדורות הבאים ואתן המראה של הילדים בנחישות שלכן ובהשקעה האינסופית לאהוב כל ילד כאילו היה שלכן.

מאחל לכן שתקצרו את הפירות ותראו נחת סיפוק והנאה מהדורות שאתן מגדלות ומטפחות במו ידיכן בכבוד ובהערכה רבה

הרב משה ישראל

רב מעונות יום ויצו