מצב משפחתי: נשואה+4

התפקיד שלי: מובילת כיתת פעוטון בוגר

אני עובדת בויצו: משנת 2006. 

איך הגעתי לעבודה הזו? כשהייתי תלמידת תיכון נשלחתי לכאן בכדי לעשות מחוייבות אישית והתאהבתי בעבודה. כשהתגייסתי שירתתי שבוע בבסיס ושבוע עבדתי במעון באישור צה"ל ומאז השיחרור נשארתי פה עד היום.

הדבר שהכי מזוהה איתי: הנוכחות שלי במעון. כשאני לא נמצאת אז ההורים שואלים איפה אני.

כשאני מגיעה בבוקר לעבודה: מחבקת ומנשקת את הילדים בודקת מי הגיע ומי עדיין לא.

מה אני הכי אוהבת לעשות במהלך יום העבודה: מפגשי בוקר, וללמד את הילדים שירים ודקלומים.

אני אוהבת את העבודה שלי כי:  אני מרגישה שזה היעוד שלי מכיוון שאני מאד אוהבת ילדים וחשוב לי להעניק להם את המקסימום שאני יכולה. יש לי יחסים מצויינים עם ההורים והצוות.

הטיפ המנצח שלי: עבודה עם ילדים מיועדת רק למי שאוהבת ילדים כי כדי לתת לילדים את המירב צריך אהבה יותר מהשכלה.

מה הכי מספק אותי בעבודה: לראות בסוף שנה את התוצאה של הדרך שעברתי עם הילדים. ילדים שהגיעו עם טיטולים, מוצצים, חיתולי בד וחפצי מעבר למיניהם הצליחו להיגמל ולהסתדר בלעדיהם.

מהו הדבר הכי חשוב שלמדתי במהלך העבודה שלי: להתמודד עם אתגרים מול הצוות, ההורים והילדים במצבי לחץ. הביטחון העצמי שלי התחזק.

דבר מקסים שאמרו לי ושקשור לעבודה שלי: שאני עושה עבודה מצויינת עם הילדים וחבל שאני לא הולכת ללמוד גננת מוסמכת או תואר בחינוך.

מה אני מאחלת לעצמי: המשך עבודה פורייה והמשך לעשייה, לפרוח ולהתקדם במעון.

המנהלת מספרת: מטפלת אחראית, יוזמת, תומכת, מדריכת הצוות בכיתה. יש לה מוסר עבודה גבוה ומגדילה ראש בכל נושא. מאמינה במקום העבודה שלה ובארגון.