המשפחה שלי: נשואה ואם לארבעה.

התפקיד שלי: אני אחראית כיתת פעוטות – רקפת.

התחלתי את עבודתי בויצו: ב-2003. 

הדבר הראשון שאני עושה בבוקר כשאני מגיעה למעון: אני מברכת את החברות לעבודה בבוקר טוב ונכנסת לכיתה לקבל את הילדים בחיוך.

הדבר שהכי מזוהה איתי הוא: שמחת חיים, אכפתיות ואהבת הזולת.

במסגרת תפקידי כמטפלת-מחנכת במעון אני אוהבת במיוחד: את המפגש היומי שהוא רגע השיא עבורי, לרוב זה הזמן לגלות את מה שחווים הילדים, ממה הם נהנים, מגלים את ידיעותיהם בתחומים שונים, ובקבוצה קטנה נוצר גם קשר אישי בין מטפלת וילד.

הטיפ המנצח שלי בעבודה עם הילדים במעון: להיות אני ולרדת לגובה הילדים, להיות בעלת יכולת לעשות דברים שנראים כהשתטות אבל משמחים את הילדים, לשים לב לכל הילדים ובעיקר לאלו הנחבאים אל הכלים, אלו שאינם מביעים רצון להשתתף אני מנסה ומציעה פעילויות מגוונות, מצד אחד ליצור עניין, מצד שני להעניק להם ביטחון עצמי.

 הדבר הכי מקסים שהורה אמר לי שקשור לעבודה שלי:  שהילד מדקלם בבית את הדקלומים של הכיתה.

מה אני מאחלת לעצמי: שאמשיך להעריך את הקיים, לקבל כל אדם וילד באשר הוא.

עוד רוצה לציין… העבודה בתחום החינוך בגיל הרך הינה מורכבת, בעלת אחריות גדולה ומחייבת זמינות גם מעבר לשעות העבודה, עם זאת, המעון הוא בית, בו נוצרים קשרים עמוקים בין חברות הצוות, ועם המון נתינה, שיתוף, עבודת צוות ותקשורת טובה – העבודה נעשית טובה יותר ומהנה.

המנהלת מספרת: אתי היא יד ימיני בכל דבר ועניין במעון. אחראית על מגוון תחומים בכל הקשור לעבודת הצוות והעבודה הפדגוגית. בכל תכנית, הרהור או שאלה אני מתייעצת עם אתי ומעריכה מאד את ניסיונה, דרך חשיבתה והכנות בה נאמרים הדברים. אתי יודעת להעביר מסרים בנועם הליכותיה ומובילה אירועים חשובים במעון בחיוך, צניעות ועשייה פורייה. תודתי והערכתי לאתי המקסימה!