המשפחה שלי: אלמנה, אם לבת וסבתא ל-5.

התפקיד שלי: אני אחראית כיתת תינוקות.

התחלתי את עבודתי בויצו: ב-1991. אני 28 שנים בויצו ו- 15 שנה במעון הנוכחי. הגעתי לעבודה הזו במקריות לגמרי. הגעתי מתחום האדמיניסטרציה וחיפשתי לעשות שינוי, כנראה האהבה לילדים הובילה אותי למקצוע זה. 

הדבר הראשון שאני עושה בבוקר כשאני מגיעה למעון: שותה קפה מאחר ואני מגיעה ב-6:30. פותחת את הכיתה ב-6:50, מדליקה אורות, מאווררת וממתינה בציפייה לילדים.

הדבר שהכי מזוהה איתי הוא: שקיפות וישירות.

במסגרת תפקידי כמטפלת-מחנכת במעון אני אוהבת במיוחד: את מפגש הבוקר, לשיר לילדים שירים, לספר סיפור ולראות איך הם קולטים הכול ומצפים לזה שוב יום למחרת.

הטיפ המנצח שלי בעבודה עם הילדים במעון: להיות ישרה עם ההורים והצוות. הרבה סבלנות, אורך רוח ובעיקר אהבה.

 הדבר הכי מקסים שאמרו לי שקשור לעבודה שלי:  "אין כמוך, אנחנו מרגישים בטחון כשהילדים בידיים שלך".

הדבר הכי חשוב שלמדתי במהלך העבודה שלי:  עבודת הצוות הכי חשובה. חשוב לי כאחראית כיתה לפרגן להן, להיות בשקיפות וישירות מתוך הבנה שביחד נוכל להצליח.

אני אוהבת את העבודה שלי: כי זה בנשמה שלי. העבודה עם הילדים מהווה עבורי סיפוק עצום וחדוות עשייה.

מה הכי מספק אותי בעבודה: הטיפול והדאגה לילדים ובעיקר האהבה שחוזרת מהילדים. בנוסף עבודת הצוות המשותפת.

מה אני מאחלת לעצמי: להמשיך לעבוד עד שיתאפשר לי ולהיות בנתינה לילדים, בעשייה ובסיפוק.

המנהלת מספרת: אורנה מגיעה בכל בוקר למעון עם חיוך גדול ושמחה לפגוש את צוות הכיתה ובעיקר את הילדים. היא עובדת מסורה, נאמנה, שנותנת את הלב והנשמה בטיפול הילדים. אני מאוד מעריכה את היושר שלה והשקיפות מול ההורים וזה יוצר בטחון לי כמנהלת ובפרט להורים. היא יצרה חממה בכיתת התינוקות וזה בהחלט ניכר לכל מי שנכנס להתרשם. עבודת הצוות בראש מעיינה והיא מאוד אהובה ואהודה. אני מאחלת לה שתמשיך להיות בעשייה מבורכת עוד שנים רבות ולהעניק מרוחב ליבה לילדים. אני תמיד אומרת שאם יכולתי לחזור 14 שנה בזמן הייתי מפקידה את בנותיי בידה.