שבוע הספר שלי  / הדר כהן

מרגע שנולדתי, קריאת ספרים תפסה לה מקום חשוב בחיי. הוריי ראו בקריאה ערך עליון, אמצעי לימוד ורכישת ידע מכל הסוגים. בין אם זה קריאת סיפורים  קלילים, קטעי עיתונים ובין אם זה לשאוב מידע מאנציקלופדיות או מילונים. קריאה ללא ספק, תרמה לי רבות ועם השנים הבנתי עד כמה היא עיצבה את חיי.

כאשר נכנסתי אל מעונות ויצו, הקראת הסיפורים לילדים החזירה אותי 26 שנים לאחור, לרגעים הראשונים ולחוויות הראשונות שלי עם  הספרים. קריאת הספר הייתה טקס חשוב אצלנו בבית, בעיקר לפני השינה, הקריאה נעשתה תמיד באינטונציות שונות, בתיאטרליות חביבה, תוך התבוננות בצבעוניות הדפים ובמקומות מתאימים הייתה מלווה בשירה. כל  אלה החדירו בי את המשיכה הראשונית אל הדבר המופלא הזה של קריאת ספרים ובהמשך רכשתי את הקריאה כהרגל מענג שבתקופת בית הספר זיכה אותי ב"תואר" שיאנית קריאת ספרים!!!!  כיום,  אני מוצאת את עצמי מנסה להעביר  את אהבת הספרים ואת חוויית הקריאה והסיפורים לילדי המעון הצעירים.

כל ספר שאני בוחרת להקריא, מתחיל בכריכה. דרכה אני  מובילה את הילדים אל העולם המופלא של תוכן הספר. דרך הציורים, דרך המילים ובמלודיה נעימה שתיחרט בזיכרונם. אין לי ספק שגם עם חלוף השנים  ואולי טשטוש  הזיכרון , החוויה החיובית תישאר ובעקבותיה גם הרצון לאחוז בספרים בהמשך חייהם.  אולי כפי שקרה לי,  אחרי עשרים ושבע שנים, אותה  חוויה ראשונית נעימה עדיין חרוטה בזיכרוני.

במעון סיים שבמכון ויצמן בו אני עובדת,  אני פוגשת  במספר ילדים הנחשפים בביתם ליותר משפה אחת, אך אין לי ספק  שהעברית אותה הם שומעים ומדברים לצד קריאת  הסיפורים, תורמת להם לעושר השפתי בעברית  והדבר משפיע גם על יתר השפות בהן הם  מדברים או קוראים.  גם אני, מגיל שנתיים עד גיל שש, כשהוריי  יצאו לשליחות,  נחשפתי בגן לאנגלית בנוסף לעברית, את חוויית הקריאה הכרתי בשתי השפות,  אוצר המילים שלי הועשר בשתיהן, יצאתי נשכרת מכך גם בהמשך חיי

אנו מטפלות ויצו, מייצרות הזדמנות נהדרת לכל הילדים במעונות לקרוא וללמוד אך בעיקר מאפשרות להם לחוות רגעי הנאה נעימים בעת הקראת סיפורים, אפילו כשמדובר רק במספר דקות במהלכו של יום. חווית הישיבה ביחד,  חדירה לעולמות קסומים,  ריח הנייר , מספקות לילדים חוויות חושיות החשובות להתפתחותם  ומקנות להם  ערך מוסף שהוא לא מובן מאליו. משהו שיהיה אבן דרך חשוב, במיוחד בעידן הידע החדש שמתעצב לנגד עינינו.