פרוייקט: שידרוג חצר המעון כמרחב גרייה והעשרה
איך אפשר לשפר את גינת המשחקים של המעון כך שתהווה מקור עניין ופעילות לילדים? ברכה מחפוד, מטפלת-מחנכת, ממעון כפר גבירול ברחובות, שעברה לאחרונה קורס עתודה ניהולית, חשבה על רעיון.
במסגרת הקורס היא בחרה בפרויקט לשיפור חצר המעון.
"הפרויקט שבחרתי בא לענות על על צורך ולפתור בעיה", היא מספרת. "לאחר שבע שנים של הובלה וניהול הפעוטון הבוגר, עברתי לכיתת הגנון ועיצבתי אותה בהתמדה ובשקדנות.
בפרויקט הנוכחי התמקדתי בחצר כך שתאתגר, תמשוך ותגרה את הילדים לפעילות קוגניטיבית, רגשית ומוטורית".
המצב הנתון: ברכה ראתה שהחצר דלה במשחקים וערכה ניתוח של המצב.
- החצר אינה זמינה ומזמינה
- היא דלה ממשחקים וקיים מתקן מגלשה אחד
- הילדים אינם ששים לצאת לחצר ובכך מוחמצת אפשרות למיצוי המרחב החיצוני
מסקנת הבדיקה היתה ברורה ולפיה, חוסר הגירויים והאטרקציות בחצר מביאים לריבוי קונפליקטים ומריבות בין הילדים.
על הדרך לשינוי החצר היא מספרת:
הגדרת הפרוייקט: ברגע שהבעיה היתה ברורה, נולד הרצון להעשיר ולקחת את חצר הפעילות כפרויקט. זיהיתי פתרון שיכול לתת מענה לחסך בגירויים, אתגרים ופעילויות, התורמים להתפתחותם ההכרחית של הילדים.
גיוס הצוות והילדים: ביקשתי להטמיע בתודעת הצוות והילדים שפעילות החצר היא חלק חשוב ואינטגרלי מהפעילות היומית במעון, שהחצר תורמת להתפתחות הילדים בארבעת הערוצים של התפתחותם: תנועתית (והתמצאות במרחב), תחושתית, רגשית וקוגניטיבית".
התכנית: ברכה ראתה לנגד עיניה חצר בעלת מוקדי משחק מגוונים שיענו על צרכים ריגשיים, מוטריים, קוגנטיביים ותחושתיים. וזה מה שהיא תכננה להקים:
- השראה ממשרדי הייטק – פינת משחק סוציו – דרמטית, החושפת את הילדים לטכנולוגיה, מכשירי תקשורת כגון, מקלדות, טלפונים, מחשבונים, דפים וכלי כתיבה.
כלים המאפשרים התפתחות של מוטוריקת הידיים, יצירת תקשורת ("הלו הלו אבא", ילד מתקשר לילד אחר באותה קבוצה). - עמדת משחק כדורסל -חישוקים בגבהים שונים ומרחקים שונים, כדורים במרקמים שונים.
עמדה זו דורשת מהם לאמוד גובה מרחק ועוצמה, תוך כדי משחק והנאה.
- גינה לימודית – תורמת לחיבור לאדמה. המפגש עם מרקמים חדשים מפתח את המוטוריקה העדינה ומעשיר את המגע החושי. הכרת הצומח והטבע נעשית בשילוב הקראת שירים וסיפורים שמפתחים את היכולות הקוגנטיביות.
בנוסף, הילדים נחשפים לתהליך צמיחה של הצמח בעזרת השקיה, גיזום, הזנה וטיפוח,
וכך רואים את התוצאה של השתיל שצמח.
- לוח ויסות תחושות – ילדים עם רגישות חושית נמנעים מלעבוד עם צבעי גואש, צבעי ידיים וחימר במהלך פעילות בכיתה. לוח הויסות שבחצר מספק להם הזדמנות להתנסות באיזה חומר הם בוחרים לגעת וחושף אותם בהתאם בהדרגה לדוגמה: משטח קוצני ונוקשה, לעומת משטח רך, פרוותי, צמרי.
- ארגז החול – מפגש ומשחק עם חול מפתחים סקרנות ויצירה, מעודדים תקשורת ואינטרקציה בין ילדים, תורמים להתפתחות הרגשית והחברתית ומחזקים את המערכת החושית לדוגמא: הילדים לומדים להפריד אצבעות ומחזקים את חגורת הכתפיים כשהם חופרים בור, או מקימים ארמון. הם מתרגלים תיאום בין שתי הידיים, כשהם חופנים ערמת חול ביד אחת ומעבירים אותה אל היד השניה.
- פינת מקצבים – כוללת כלי הקשה. נקודה למחשבה: ילד עם רגישות שמיעתית ימנע מהפינה הזו ומתוך כך נוכל לזהות כי יתכן שקיימת רגישות שמיעתית. בפעילות חופשית הוא יוכל לפנות למוקדים אחרים שקיימים בחצר.
חשוב לציין שהמוקדים לא מתאימים לכל הילדים מבחינת רגישויות שונות (שמיעתית, תחושתית ומטורית) אך יש להם חופש בחירה ומגוון אפשרויות.
הביצוע בפועל: על מנת שפרויקט החצר יקום באופן אופטימלי, שידרוג והקמת המוקדים בחצר נעשתה בשיתוף פעולה עם מנהלת המעון, איילה אלימלך, וכמובן, עם צוות הכיתה לאורך כל התהליך.
"גייסנו את ההורים ביוזמות החדשות ועודדנו אותם לההשתתף ולהיות מעורבים בתרומת כלים, אביזרים, חומרים ורעיונות.
פעם בשבועיים התקיימו ישיבות צוות, בהן הוחלט על חלוקת תפקידים בין הצוות לגבי המוקדים השונים בשיתוף מלא.
הדרכות הצוות: בהדרכות לצוות נעשתה חשיבה לגבי החשיבות של חצר פעילה והסבר לגבי מטרתו של כל מוקד פעילת. לאחר ההסבר, הצוות התנסה באופן אישי וחוויתי בפעילות: כל אחת מחברות הצוות עברה והתנסתה במוקדים השונים. בסופה של ההדרכה התקיים דיון לגבי החוויה בהן חברות הצוות דנו בשאלות:
לאיזה מוקד יותר התחברה ולאיזה פחות?
האם ידעו מה הפעילות בכל מוקד?
האם יש להן עוד רעיונות לשיפור והעשרת המוקדים?"
"יצרנו יחד חצר מלאה באתגרים ובמוקדי גירוי וחישה שיעשירו את הילדים ויגרמו להם ליהנות יותר מהמשחקים ביחד מחוץ לכיתות, וגם הצוות נהנה מן הבילוי עם הילדים בחצר", היא מסכמת.
