שמי לנה קימרון אני עובדת ביחידת שכר לימוד באגף לגיל הרך במטה ויצו זה 24 שנים. לאחרונה ערכתי טיול שלושה דורות, עם אימי ובתי לסנט פטרסבורג, במטרה לבלות יחד רחוק מהבית. היחסים במשפחתנו נהדרים – אמא שלי בת 81 ובתי בת 26, אנו משוחחות ומבקרות זו את זו ובשבתות המשפחה נפגשת לארוחות צהרים.

אני ואימי ילידות ברה"מ לשעבר, אוקריאנה כיום. עלינו לארץ בשנת 1974.  אני הייתי אז בת 9 ואימי בת 37. חלפו 44 שנים ובכל הזמן הזה, החלום של אימא היה לבקר בסנט פטרסבורג. כעת, כשהיא כבר מבוגרת הבנו שזה העיתוי המתאים, עכשיו או לעולם לא. החלטנו לנסוע לחופשה משותפת למחוזות העבר והצענו גם לבתי להצטרף. למותר לציין שהיא מאוד התלהבה מהרעיון להיות בחופשה איתי ועם סבתא. בתי מבינה רוסית אך אינה דוברת את השפה.

וההתלהבות הייתה במקום. טיילנו במקומות שהיינו בהם בעבר וראינו כיצד הם השתנו, העלינו זיכרונות, נהנינו מהריחות, מהמראות מהטעמים. בילינו המון וצחקנו כל הזמן. ישנו בחדר אחד בבתי המלון וזה החזיר אותי וגם את הבת שלי לילדות – השיחות הקצרצרות לפני השינה, החוויות של היום שחלף  ואפילו זיכרונות מהילדות. בתי נחשפה לתרבות הרוסית, לאמנות, לארכיטקטורה, לעושר ואפילו מהבחינה הקולינרית.

כאשר חזרנו לארץ עשיתי אלבום דיגיטלי שיישאר לכל אחת מאיתנו למזכרת ואפילו לבני המשפחה – הדודים ובני הדודים, שכולם התלהבו ופרגנו.

אני בחרתי לכתוב על החוויה המעצימה והמאחדת הזו, זה כדי לשתף אתכן הקוראות, על מנת שאולי זה יעורר גם אצלכן את הרצון לצאת לפעילויות של 3 דורות – הורים-ילדים-וסבים וסבתות. מהניסיון שלי, זה עושה טוב לכל הצדדים.                            

בברכת שנה טובה ומועדים לשמחה