לפניכן 'עשרת כללי הזהב' לשליטה עצמית מתוך תכנית ההדרכה למניעת אלימות, של מכון חרוב, האוניברסיטה העברית, שמועברת בימים אלו למטפלות ולמנהלות:

1. לנשום נכון – לשאוף אויר אל הבטן, נשימה מעט עמוקה, ולנשוף באיטיות את האויר
2. קחו פסק זמן – זהו את סימני המתח/כעס – הצהירו ("אני חייבת לנשום/לצאת/להרגע") – וצאו או עיזבו את המקום להתארגנות פנימית – ולחזרה מבוקרת
3. השתמשו במודל אפר"ת: אירוע -פירוש-רגש-פעולה: קרה אירוע, איזו פרשנות נתתי לאירוע, איזה רגש הופיע אצלי ואיך אני מגיבה.
4. זכרו שאני, המטפלת, מהווה גורם משמעותי בחוויית הילד הצעיר במעון.
5. זכרו שהתנהגות לא מווסתת של מבוגר אינה עוזרת לפעוט להירגע. להיפך, היא מגבירה את חוסר האונים, החרדה ופוגעת ביכולת הוויסות של הפעוט.
6. היכולת לשלוט ולווסת את רגשותיי ותגובותיי הינה באחריותי וככל שאני, המבוגר האחראי, אהיה בעלת יכולת ויסות טובה ותחושת מסוגלות ויעילות עצמית גבוהה, כך אתרום בדרך הטיפול שלי להתפתחות האיזון הרגשי והחוסן הנפשי של ילדים.
7. זכרו שטיפול בילדים צעירים הוא תובעני מטבעו ועלול ליצור תחושת עייפות, חוסר אונים, כעס ותסכול.
8. חשוב לפתח את המודעות שלי, המטפלת, ביחס ללחץ שלי, מכיוון שמודעות תסייע ברכישת מיומנויות ויסות ואיזון.
9. שמרו על מודעות לזיהוי סימני הדריכות והמתח שמופיעים פיזית, בעת לחץ (דופק מהיר, מתח שרירים, הזעה) ונסו לאזנו.
10. זכרו שלחץ מפריע לשיקול הדעת ופוגע בו.

מפגשים של התוכנית, 'הכשרות למניעת אלימות כלפי נותני שרות ומקבלי שרות, וכלים להתמודדות עם תוקפנות/אלימות' הסתיימו לאחרונה באזורים דרום, תל-אביב והשרון.

במסגרת שני מפגשי ההדרכה מדמים מצבי דחק בעבודה, מזהים את הסימנים המקדימים, הגופניים, הרגשיים והנפשיים, המופיעים במצבי דחק ומקבלים כלים לחזרה למצב של ויסות ולא לאבד שליטה. בין השאר נלמדים בהשתלמות מודל אפר"ת וכלים מדיטטיביים.
במהלך הסדנא בוצעו תרגולים המדמים סיטואציות מחיי המעון ודנו בכלים להתמודדות עמם.
המשתתפות ציינו כי הכלים מועילים ואף ביקשו מפגשי המשך במעון.

התכנית הרב שנתית מורכבת מחלק עוסק במתן כלים להתמודדות עם התנהגויות תוקפניות/אלימות מצד לקוחות כלפי עובדות ויצו ומחלק שמועבר על ידי מכון חרוב ונותן כלים למטפלות להתמודדות עם מצבי דחק.